האם ספר שתורגם לאנגלית צריך לעבור עריכה ספרותית באנגלית?
עודכן: לפני 19 שעות
כתבתם ספר בעברית, השקעתם בעריכה ספרותית והגעתם לגרסה שלמה ומוכנה לפרסום. עכשיו אתם רוצים לתרגם אותו לאנגלית, ושואלים את עצמכם אם צריך לבצע שוב עריכה ספרותית, הפעם באנגלית.
ברוב המקרים, התשובה היא לא.
אם הספר עבר עריכה ספרותית מקצועית בעברית והתרגום נאמן למקור, אין צורך לערוך מחדש את העלילה, המבנה, הדמויות או הרעיונות המרכזיים.
אבל זה לא אומר שאפשר לתרגם את הספר ולפרסם אותו מיד. הספר באנגלית עדיין צריך לעבור כמה שלבים מקצועיים אחרים.
מה כוללת עריכה ספרותית?
עריכה ספרותית עוסקת במבנה ובעומק של הספר.
בספר פרוזה היא בוחנת את העלילה, הדמויות, הקצב, נקודת המבט, המתח, הסצנות והקשר ביניהן. העורך או העורכת בודקים אם הסיפור מתקדם נכון, אם הדמויות מתפתחות, אם יש סתירות ואם כל חלק בספר ממלא תפקיד.
בספר עיון העריכה מתמקדת במבנה הספר, בסדר הצגת הרעיונות, בבהירות המסרים, בטיעונים, בדוגמאות ובמידת ההתאמה לקהל היעד.
אם כל אלה כבר נבדקו ותוקנו בעברית, אין סיבה להתחיל את התהליך מחדש רק משום שהספר תורגם לאנגלית. התרגום לא משנה את העלילה, את הדמויות או את המבנה.
האם התרגום לאנגלית עלול ליצור בעיות חדשות?
כן, אבל בדרך כלל מדובר בבעיות מסוג אחר מאלה שהעריכה הספרותית טיפלה בהן.
משפט שנשמע טבעי בעברית עלול להישמע מסורבל באנגלית. בדיחה יכולה לאבד את משמעותה, דיאלוג עלול להישמע לא אמין, והבדלים תרבותיים עשויים להשפיע על האופן שבו הקוראים מבינים סצנה או רעיון. למשל, תרגום מילולי של ״נפל לו האסימון״ לא יאמר דבר לקורא דובר אנגלית, ויש להחליף אותו בביטוי אנגלי מקביל.
התרגום יכול גם להוסיף בטעות מידע שלא הופיע במקור, להשמיט פרט חשוב או לשנות את הטון של דמות. לעיתים נוצרות חזרות שלא היו בעברית או שהקצב של הפסקה משתנה בגלל מבנה המשפטים באנגלית.
אלה בעיות שדורשות טיפול מקצועי, אבל הטיפול המתאים להן הוא בדרך כלל עריכת תרגום ועריכה לשונית באנגלית, ולא עריכה ספרותית מלאה נוספת.
האם ספר שתורגם לאנגלית צריך לעבור עריכה ספרותית באנגלית? (התמונה נעשתה בעזרת בינה מלאכותית).
איזו עריכה צריך ספר שתורגם לאנגלית?
לאחר התרגום מומלץ שהספר יעבור שלושה שלבים עיקריים: עריכת תרגום, עריכה לשונית באנגלית והגהה.
עריכת תרגום
בשלב זה משווים בין הטקסט בעברית לבין התרגום לאנגלית. המטרה היא לוודא שהמשמעות נשמרה, שלא חסר מידע ושלא נוספו פרטים שלא הופיעו במקור.
עריכת התרגום צריכה לבדוק גם את הטון, הקול של הדמויות, הדיאלוגים וההתאמה התרבותית לקוראים באנגלית. לא תמיד צריך לתרגם כל ביטוי באופן מילולי. לפעמים נדרש ניסוח אחר כדי להעביר את אותה משמעות ואת אותה תחושה.
עריכה לשונית באנגלית
לאחר שנבדקה נאמנות התרגום למקור, יש לערוך את האנגלית עצמה. העורכת בודקת דקדוק, תחביר, איות, פיסוק, בחירת מילים, בהירות, זרימה ואחידות.
מעבר לתיקון טעויות, העורכת דואגת שהספר יישמע כאילו נכתב מלכתחילה באנגלית.
כאן חשוב לעבוד עם עורך או עורכת ששפת האם שלהם היא אנגלית ושמכירים את כללי העריכה והכתיבה המקובלים בשוק שאליו הספר מיועד. קיימים הבדלים בין אנגלית אמריקאית לאנגלית בריטית, לא רק באיות אלא גם בבחירת מילים, בפיסוק ולעיתים בסגנון.
הגהה
הגהה היא הבדיקה הסופית של הספר לפני הפרסום. היא נועדה לאתר טעויות שנשארו לאחר התרגום והעריכה, וגם טעויות שנוצרו במהלך העימוד.
גם ספר שתורגם ונערך היטב זקוק להגהה. כאשר עובדים על טקסט במשך זמן רב, קל מאוד לפספס מילה חסרה, סימן פיסוק שגוי או חוסר אחידות בשם מסוים.
האם המתרגם יכול גם לערוך את הספר?
מתרגם טוב כבר מקבל החלטות רבות הנוגעות לסגנון, לקצב ולבחירת המילים. לכן תרגום איכותי יכול לצמצם מאוד את מספר התיקונים שיידרשו בהמשך.
ובכל זאת, כדאי שאדם נוסף יעבור על הטקסט לאחר התרגום. המתרגם מכיר היטב את המשפטים שכתב ולעיתים קורא את מה שהתכוון לכתוב ולא את מה שמופיע בפועל. עורך נוסף מביא מבט רענן ויכול לזהות ניסוחים לא טבעיים, חוסר אחידות או התרחקות מהמקור.
אם אותו אדם מתרגם וגם עורך, כדאי לכל הפחות להפריד בין השלבים ולאפשר זמן בין התרגום לעריכה. גם במקרה כזה עדיין מומלץ לבצע הגהה נפרדת לפני הפרסום.
מתי בכל זאת צריך עריכה ספרותית באנגלית?
יש מקרים שבהם כדאי לבצע עריכה ספרותית נוספת או לפחות בדיקה ספרותית ממוקדת של הגרסה באנגלית.
הדבר עשוי להידרש אם הספר לא עבר עריכה ספרותית מלאה בעברית, אם בוצעו שינויים משמעותיים במהלך התרגום או אם הגרסה באנגלית אינה תרגום ישיר אלא עיבוד לקהל אחר.
כך גם כאשר מוסיפים פרקים, משנים את סדר הספר, מקצרים חלקים נרחבים או מתאימים את התוכן לשוק שונה. במקרים כאלה הגרסה האנגלית כבר אינה זהה לחלוטין למקור, ולכן צריך לבדוק מחדש את המבנה, הרצף וההשפעה של השינויים.
גם אז לא תמיד צריך לבצע עריכה ספרותית מלאה מההתחלה. לעיתים מספיקה קריאה מקצועית ממוקדת של החלקים שהשתנו ושל השפעתם על הספר כולו.
מה ההבדל בין עריכה ספרותית באנגלית לעריכה לשונית באנגלית?
המונחים עלולים לבלבל, במיוחד משום שהשמות המקובלים באנגלית אינם חופפים תמיד לחלוקה המקובלת בעברית.
עריכת פיתוח (Developmental editing) עוסקת במבנה, בתוכן, בעלילה, בדמויות או בטיעון המרכזי. זו המקבילה הקרובה ביותר לעריכה ספרותית.
עריכת סגנון (Line editing) מתמקדת באופן שבו הטקסט כתוב, לרבות הסגנון, הקצב, הקול, הזרימה והבהירות.
עריכה לשונית (Copyediting) עוסקת בעיקר בדקדוק, באיות, בפיסוק, באחידות ובתקינות.
הגהה (Proofreading) היא הבדיקה הסופית לפני הפרסום.
ספר שעבר עריכה ספרותית מלאה בעברית אינו זקוק בדרך כלל לעריכת פיתוח נוספת רק משום שתורגם. הוא כן זקוק לעריכה שתבדוק את איכות התרגום ואת הכתיבה באנגלית, כלומר לעריכת סגנון, לעריכה לשונית ולבסוף להגהה.
האם אפשר לחסוך את העריכה באנגלית אם התרגום טוב?
לא מומלץ.
תרגום ועריכה הם שתי משימות שונות. המתרגם מתמקד בהעברת הטקסט משפה אחת לאחרת, ואילו העורכת קוראת את הגרסה האנגלית כטקסט עצמאי ובודקת כיצד היא פועלת עבור הקוראים.
אם אתם מתכוונים לפרסם את הספר באמזון או לפנות להוצאות לאור ולסוכנים ספרותיים בשוק דובר האנגלית, איכות השפה היא חלק מהאופן שבו הספר והמחבר ייתפסו. תרגום מילולי או אנגלית לא טבעית עלולים להרחיק את הקוראים כבר בעמודים הראשונים.
אז – האם צריך לערוך את הספר שוב באנגלית?
לסיכום, אין צורך לבצע שוב עריכה ספרותית מלאה אם הספר כבר עבר עריכה מקצועית בעברית והתרגום נאמן למבנה, לתוכן ולכוונת המקור.
אבל לפני הפרסום יש לבדוק את התרגום, לערוך את האנגלית ולבצע הגהה. כך לא תערכו את הספר פעמיים, ועדיין תקבלו גרסה אנגלית שנאמנה למקור ונקראת בטבעיות.
אם הספר שלכם כבר נערך בעברית ואתם מתכננים לתרגם אותו, אשמח לעזור לכם להבין אילו שלבי עריכה נחוצים לגרסה האנגלית, בלי לחזור על עבודה שכבר נעשתה.
רוצים להתייעץ על הגרסה האנגלית של הספר או להפיץ אותו לקוראים ברחבי העולם? מוזמנים לפנות אליי כאן:
תגובות